ביה"ס הארצי לכבאות ולהצלה במתכונתו הנוכחיים , החל את דרכו למעשה, בראשית שנת 1979.
אם נדפדף בדפי ההיסטוריה של ההכשרה במערך הכבאות בארץ מאז הקמתן של יחידות ( גדודים,פלוגות ) מתנדבים בעלי הניעה לתרום לחברה ולהציל חיים ורכוש הזולת, נגלה ששנים רבות טרם הכרזת העצמאות , אנשים טובים חשבו ועשו להקמת אותן יחידות ללוחמה באש.
אותם מתנדבים שהיו בעלי מקצוע ועסקים שונים היו חייבים הכשרה בסיסית, לצורך מילוי תפקידיהם בשעת הצורך. לשם דוגמה, להלן פיסקה מספרו של א.דקל "הכבאות המעשית " בהוצאת מרכז מכבי אש מתנדבים ציטוט ישראל תשי"ב 1951 .
"אמונים ותמרונים.
אמונים מתמידים בכל מקצועות הכבאות צריכים להיכלל בתכנית הפעולות של כל גדוד כבאים.
כל כבאי חייב להתאמן בדרכי הכיבוי לסוגיהם ואף כבאי ותיק חייב, לפי תכנית והוראות , לחדש לעתים מיומנות את ידיעותיו ובקיאותו.
הכרת השיטות המתחדשות לפי הספרות הניסיונות בעולם, היא חובה והכרח להתקדמות המוסד וחבריו.
האמונים מתנהלים לפי תכנית שיטתית הנקבעת על ידי המוסמכים ומתאפשרת על ידי המפקד .
מנהל טכני כללי, מדריך ראשי או מרכז, אחרים לארגון ההוצאה לפועל של האמונים.
המנהל הטכני שוקד על החידושים הטכניים במדע הכבאות ומתאים לצרכי ההשתלמות של גדודו.
החבר המקורי ( המטף) מהוה את המועצה הטכנית של הגדוד.
האמונים מתנהלים לפי דרגות השתלמות המתחלקות לטלוגות , מחלקות וכוחות.
גורמי קורסים ומשתלמים העומדים במבחן – מקבלים תעודות מתאימות.
תמרונים חלקיים וכלליים, מטועמים ומגדוונים , נערכים מתקומה לתקומה לשם חיזוק הידיעות הלימודיות וניסיונות האמונים.
תמרונים התחרויות מתודיות וארציות, צריכות להיערך לפחות אחת לשנה לשם הכרה הדדית. הדק הקשרים והיחסים, החלפת ידיעות ושיטות מעשיות וטכניות . הפגנת הכוחות התמודדות ההישגים. *
בשנת 1958 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הכבאות, חוק אשר בה להקנות את המעמד חוקי של שירותי הכבאות בישראל ולקבוע את דרך התנהלותו בעתיד.
החוק אושר בכנסת ותחולתו מיום ד´ בניסן תש"ק – 1 באפריל 1959 משאושר חוק הכבאות החלה ההתארגנות וקליטת עובדים בשכר והיה למידע נוסף על ההיסטוריה של הכבאות בארץ, מומלץ לעיין בספר המוזכר לעיל בספר השני של א.דקל גם הוא בהוצאת מרכב מכבי אש מתנדבים, ישראל תשב"א 1960 וכן בספר "חמישים שנה לכבאות " בתול אביב" 1925 – 19765 , בעריכת שמואל גרשוני, סודר והודפס אופסט מליין ת"א.
בשנת 1958 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק הכבאות.
חוק אשר בה להקנות את המעמד החוקי לשירותי כבאות בישראל, ולקבוע את דרך התנהלותו בעתיד.
צורך בהכשרתם לתפקידיהן.
מכיוון שהמשרד הממונה על מערך הכבאות הנו משרד הפנים, הרי שמפקח כבאות ראשי הממונה ישירות ע"י השר, הוא הגורם המקצועי העליון לקביעת דרכי הכשרה ברמות השונות.
הכבאות בישראל הוא מוניציפאלית ומנוהלת באמצעות איגוד ערים לכבאות ו/או מחלקות עירוניות, רק שמבחינה פיקודית, מכ"ר הינו סמכות מקצועית ניהולית וארגונית ולאו דווקא פיקודית – נושא לדיון נפרד.
מכיוון שבשנים הראשונים שלאחר חקיקת חוק הכבאות לא היה בנמצא מרכז הדרכה מסודר ואוטונומי, ולא התקיים סגל שמתפקידו לעסוק בהדרכה, אומצה ע"י מכ"ר ולשכתו בתאום עם רשויות הכבאות, דרך ייחודית לקיום הכשרות השתלמויות ותרגולים ארציים ( להוציא מכלל זה אימונים פנים תחנתיים ) בדרך הבא :.
לשם קיום קורס להכשרת כבאים חדשים ו/או קורסים מתקדמים, הוחכר/הושכר מקום כגון מכללת בית בכל, רו בית הפועל החקלאי בבית דגן, הוצא זימון לבעלי כישורים מתאימים ברשויות הכבאות ( בתאום עם הנהלת השירות ומפקדו ) ונקבע סגל קורס.
מפקד הקורס וסגל המדריכים הנבחר הושאלו זמנית למשרד הפנים לתקופת ההכנה וביצוע הקורס.
סגל הקורס התייצב באתר שבו אמור היה להתקיים הקורס, עסקו בהכנות הכוללות: הכנת החומר ( לרבות ביצוע עותקים בהדפסת סטנסילים ידנית ) תרגלו הדרכה והכנו את התשתית הלוגיסטית שכללה תאום הבאת מכוניות כיבוי ואמצעי תרגול ואימון מרשויות הכבאות ברחבי הארץ.
בתום שבועיים של הכנות , החניכים המועמדים לקורס נקלטו באותו אתר מושכר, הקורס בוצע , ולאחר טכסי הסיום סגל ההדרכה ובוגרי הקורס התפזרו חזרה כל אחד למקום עבודתו הקבוע.
בשנת 1974 נעשה ניסיון ראשון להקים בית שיהיה בית ספר לכבאות ובתאום בין משרד הפנים וצה"ל הוקם מבנה בתוך בסיס צבאי שימש את שני הגורמים לסירוגין.
נקבע אחראי על המקום מטעם משרד הפנים כאשר הטיפול השוטף במבנה היה באחריות מפקדת הבסיס בו הוקם המבנה בלי לעשות הכללות. ובמידת הומור ניתן לומר בשותפות יש גם בעייתיות .במתכונת שתיאורה לעיל בוצעו במקום ארבע או חמישה קורסים והעניין התפוגג , המבנה נשאר אבל מערך הכבאות יצא.
מנקודת זמן זו מערך הכבאות חזר למתכונת הישנה התארגנות זמנית במקום מושכר, סיום הקורס ופיזור חזרה לתחנות , זאת עד לסוף שנת 1978.
|
 |
