אפשר להבחין בין אמצעי כיבוי פשוטים לבין ציוד מתקדם.
ציוד פשוט המצוי בכל מקום:
מחבטים, שקים רטובים וכד', אתים ומעדרים, מרססי גב.

ציוד מתקדם של מכבי האש:
זרנוקי "3/4", גלגלונים, קווי מים, מכוניות כיבוי, משאבות, מטוסים.

הבעירה היא תגובה כימית בין חומר דליק וחמצן. תפקיד פעולת הכיבוי הוא להפסיק תגובה זו. הכיבוי יושג אם יסולק לפחות אחד מהמגיבים לבעירה, או אם לא יתקיים תנאי שהוא חיוני לקיום התגובה.
קיימים שני עקרונות כיבוי שריפה עיקריים:
השנקה – פועלת להפרת יחס הכמויות הנחוץ לבעירה בין החומר הדליק לחמצן.
קירור – פעולה להורדת טמפרטורת התגובה מתחת לטמפרטורת ההתלקחות.

השנקה –הכיבוי על ידי השנקה מבוסס על העובדה שתהליך הבעירה, ככל תגובה כימית בין מגיבים הנותנת תוצרים, תתקיים ביחסים כמותיים קבועים בין המגיבים.
ההשפעה ה"חונקת" של חומרי כיבוי מסויימים מוסברת בכך שאמצעי כיבוי אלה משנים, עם הפעלתם את יחס הכמויות הנדרש לקיום תקין של בעירה, ועל ידי כך נבלמת ואף נפסקת הבעירה.
שיטת ההשנקה יעילה רק בחומרים הבוערים בלווית להבה. עם חומרים אלה תושג תוצאת כיבוי מיידית ובת קיימא בתנאי שלא יימצא גורם הצתה אשר בתוספת אוויר טרי עם תכולת חמצן רגילה יחדש את ההתלקחות.

קירור – שיטה זו עדיפה לשימוש עם חומרים בוערים שיוצרים גחלים, כגון: עץ, פחם ונייר. הקירור מוריד את טמפרטורת התגובה מתחת לטמפרטורת ההתלקחות ועל ידי כך מסתלק תנאי חיוני לקיום הבעירה. קירור אל מתחת לטמפרטורה הדרושה מצליח, מסיבות מכניות, טוב יותר בחומרים מוצקים ופחות באדים וגזים. הלהבות הנוצרות בבעירה מתחמקות מהסילון המקרר של המים ואילו גחלים מהווים מטרה סטטית.

סיווג אמצעי הכיבוי על פי מצב צבירה:

• פחמן דו חמצני
• הלוגנים
• חנק

ששש

סיווג זה אינו שימושי מבחינה מעשית כי אינו נותן מושג על תפקודו של כל אמצעי כיבוי, לכן עדיף לסווגם על פי השפעת הכיבוי האופיינית להם.
בהתאם לשני עקרונות הכיבוי ניתן להבדיל בין אמצעי כיבוי עם השפעה משניקה לבין אלה בעלי ההשפעה המקררת.

המים הם אחד מאמצעי הכיבוי הידועים לכל, השפעתם העיקרית של המים כאמצעי כיבוי היא הקירור. שום אמצעי כיבוי אחר אינו משתווה לתכונת הקירור שלהם מאחר ולמים חום סגולי גבוה וטמפרטורת התאיידות גבוהה יותר מאשר ליתר החומרים המתאימים למטרת הכיבוי.
למים יתרונות רבים וחשובים על פני יתר אמצעי הכיבוי:

1. המים הם אמצעי הכיבוי הזול ביותר.
2. הם נמצאים במקומות רבים וניתנים להשגה בקלות.
3. אפשר להעבירם למרחקים באמצעות משאבות, צינורות וזרנוקים.
4. בעזרת המים מגיעים לגבהים ולמרחקי ההסלנה הגדולים ביותר.
5. המים אינם רעילים והם ניטרלים מבחינה כימית ברוב המקרים.
6. המים הם אמצעי הכיבוי המשפיע ביותר ברב השריפות המקובלות.

לעומת יתרונות אלה, יש להצביע גם על חסרונות המים:

1. חומרים מסויימים תופחים מאוד בעקבות קליטת מים וקיימת סכנת התבקעות קירות.
2. חומרים בעלי יכולת ספיגה גבוהה יכולים להיעשות כבדים מאוד ולגרום לסכנת התמוטטות תקרות עקב מטען כבד מדי.
3. יש חומרים שבעקבות מגע עם מים מאבדים את ערכם הכלכלי.
4. בסוגי שריפות מסויימים המים חסרי כל השפעה ואף מסוכנים.