|

איגוד ערים לשירותי כבאות אזור אשקלון הינו אחד מ – 24 איגודי ערים הפרוסים ברחבי הארץ ואחד הגדולים שבהם.
האיגוד חולש על פני שטח של כ – 1.350.000 דונם מתוכם כ – 11.000 דונם יערות.
האיגוד נותן שרות לאוכלוסייה של כחצי מיליון תושבים.
בחומי האיגוד ישנם צירי תנועה ראשיים ומרכזיים הנותנים שרות לנפחי תנועה גדולים מאוד אשר עימם גדל הסיכון של תאונות דרכים וכן אירועי חומ"ס כתוצאה מתאונות ותקלות שינוע.
ערי האיגוד בדגש על אשדוד ואשקלון משופעים במבנים רבי קומות וכן מבנים מורכבים ומעורבים מסחר , תעשייה ומגורים.
גבולות האיגוד ואיגודים שכנים:
מצפון – אשדוד צומת כנות איגוד שכן רחובות "פרדס" , על כביש 4 מחלף יבנה איגוד שכן ראשל"צ "ציון".
ממזרח – רבידים מושב שקף איגוד שכן בית שמש "שמש".
מדרום – 3 ק"מ צפונית מלהב / בית קמה צומת סעד איגוד שכן באר שבע "אשל".
ממערב – לאורך הקו הירוק אזח"ע קו החוף נמל אשדוד.
באיגוד חברות 5 ערים מרכזיות – אשקלון , אשדוד , קריית גת , קריית מלאכי , שדרות.
כמו כן 6 מועצות מקומיות:
באר טוביה – 25 ישובים.
חוף אשקלון – 19 ישובים.
לכיש – 15 ישובים.
שפיר – 14 ישובים.
יואב – 14 ישובים.
שער הנגב – 12 ישובים.
סה"כ 99 ישובים בתחום שיפוט האיגוד.
כוח אדם:
באיגוד עובדים כיום כ – 88 עובדים מתוכם כ – 68 כבאים מבצעיים בהם שתי לוחמות האש הראשונות בישראל אשר האיגוד קלט בחודש פברואר 2004 ובכך הפך לפורץ הדרך ושינה את תפיסת העולם של שירותי הכבאות בישראל שכן עד אז רק גברים שימשו כלוחמי אש, בתקווה כי איגודים נוספים יפתחו את שעריהם לקליטת לוחמות אש כנהוג בכל המדינות הנאורות בעולם.
מפקד השרות
בתפקיד מפקד השרות מכהן טפסר דני ששון אשר נכנס לתפקידו בחודש יולי 2003.
הנהלת האיגוד:
בהנהלת האיגוד חברים כ – 18 נציגי הרשויות המקומיות ובתפקיד יו"ר האיגוד מכהן ראש עיריית אשקלון מר רוני מהצרי.
דרכי התקשרות:
מפקדת האיגוד (אשקלון):
כתובת למשלוח דואר – רח' התחיה 3 אשקלון מיקוד 78582.
טלפונים – חירום : 6722222-08. מנהלה: 6722223, 6722204, 6722265.
מפקד השרות: 6726574-08.
פקס: 6722550-08.
דוא"ל: יעודכן בהמשך.
בעלי תפקידים באיגוד:
יו"ר האיגוד: מר רוני מהצרי.
מפקד השירות: טפסר דני ששון.
סגן מפקד השירות:
מפקד תחנת אשדוד: רשף יחיאל ממן.
קצין מבצעים והדרכה: רשף יגאל זוהר.
קצין משמעת: להב יוסי מלכה.
קצין חומ"ס מרחבי: רשף/מ ישראל טופז.
קצין תחנת שדרות: רשף/מ דוד שיטרית.
מפקד תחנת קריית גת: רשף יגאל זוהר.
רמ"ד מניעת דליקות: להב עמוס בלאיש.
דובר האיגוד ופניות הציבור: להב משה עמר.
בכל פניה ניתן לפנות אל דובר האיגוד ונציג פניות הציבור באמצעות הטלפונים המצויינים מעלה וכן באמצעות דוא"ל : moam102@walla .com
מצבת כלי רכב באיגוד:
| רכבי "סער"- 14
רכבי "אשד"- 2
רכבי "נשר + נץ"- 3
רכבי "געש" 3
רכבי "אלמוג" –1
רכבי "קיסר" –1
מנהלה "סלע" – 13
בנק אויר – 1
סה"כ 37 רכבים באיגוד
|
תחנה ראשית אשקלון:
כתובת: רחוב התחיה 3 אשקלון מיקוד: 78582
טלפונים: חירום – 6722222-08 , 6722223 , 6722204 , פקס – 6722550-08.
קצת היסטוריה של האיגוד:
בשנת 1960 הוחלט להקים איגוד ערים לשירותי כבאות אשר ייתן מענה לשריפות בתחום שיפוטו (נפת אשקלון), כאשר עד אז פעלו יחידות מתנדבים מבאר שבע ומרחובות ונתנו מענה לשריפות באזור, כמו כן מהקיבוצים והישובים הסמוכים שם הוכשרו יחידות כיבוי מתנדבים במסגרת אנשי הגוש כאשר את ההכשרה העבירו אנשי משרד החקלאות במסגרת "מגן דוד ירוק" (ארגון הגג למניעת דליקות בשדות מטעם משרד החקלאות, הסוכנות והמרכז החקלאי) כאשר את הארגון להדרכות אלו עשה יהודה לוי.
סא"ל (מיל') אלכס שפיר אשר היה מפקח כבאות ראשי במשרד הפנים באותה עת, המליץ בפני הנהלת האיגוד למנות את יהודה לוי אשר היה עד אז המפקח המחוזי למניעת שריפות במשרד החקלאות מחוז דרום.
ב- 3-1-1960 נכנס יהודה לוי לתפקידו כמפקד השרות והחל למעשה בהקמת וארגון השרות.
התחנה הראשית נקבעה בקריית גת מאחר היא הייתה מרכז השטח והאיגוד קיבל את שם הקוד "דגון" אשר משמש את האיגוד עד היום הזה.
לרשותו של מפקד השרות להב/מ יהודה לוי הועמדו רכבי כיבוי של הג"א לפי החלוקה הבאה:
בתחנת אשקלון:
שני רכבי כיבוי האחת לנדרובר והשניה דודג' 3 קוב מים.
בתחנת קריית גת:
רכב מסוג דודג' מדגם 1952.
בקיבוץ קדמה:
רכב מסוג דודג'
בבאר טוביה:
רכב מסוג לנדרובר.
עד חודש יוני 1961 כחצי שנה לאחר הקמת האיגוד לא נקלט לעבודה אף כבאי וכל מרחב האיגוד שכלל 5 ערים, 100 ישובים ו- 6 מועצות מקומיות היה תחת אחריותו הבלעדית של המפקד יהודה לוי, ורק לאחר פניות רבות מטעמו לכל הנוגעים בדבר ולאחר שריפות גדולות אשר התרחשו בתחומי האיגוד נקלטו לעבודה בקריית גת כבאי ישראל יודלביץ ובאשקלון שני כבאים נוספים אריה אמיר וישראל לאחו אשר לימים היה מפקד השרות של האיגוד.
בשנת 1963 מנה האיגוד סה"כ 7 כבאים כולל מפקד השרות אשר פעלו במתכונת של משמרות יום עד שעות הערב כאשר אז הייתה הכוננות עוברת לביתו של מפקד השרות, אשר מיד עם קבלת קריאה מהמשטרה היה יוצא ואוסף את הכבאים מבתיהם היות ולא היו טלפונים ורק לאחר איסוף הכבאים תהליך שהיה אורך כ – 17 דקות בממוצע היה הצוות יוצא למקום השריפה.
עוד בשנה זו התקיים המחזור הראשון של קורס קציני כבאות בפתח תקווה בו השתתף יהודה לוי אשר החל דרכו בדרגת להב/מ וכל שנה עלה בדרגה עד לדרגת רשף בה פרש.
בשנת 1964 ויתר מפקד השרות על קליטת כבאי נוסף לטובת קליטת שתי מוקדניות אשר תפעילנה את מערכת הקשר בשעות פעילות התחנות וזאת "על מנת שיהיה לנו בית והאיגוד יתחיל להראות כאיגוד עם בסיס" (רשף יהודה לוי).
קוריוז קטן מפי רשף יהודה לוי הממחיש את הצורך במערכת הקשר:
"בשנת 1962 כאשר עדיין לא הייתה מערכת קשר, נקראנו לכיבוי שריפות קוצים בכביש פלוגות קריית מלאכי ותוך כדי פעולות הכיבוי פגשנו את הכבאית מאשקלון לשאלתנו מה מעשיהם במקום השיב הכבאי כי קיבל הודעה מהמשטרה על השריפה והגיע לכבותה, כך יצא ששתי התחנות הגיעו לאותה השריפה מבלי לדעת האחד על השני".
בשנת 1963 הציע מפקד השרות רשף יהודה לוי למנות מפקד אדמיניסטרטיבי אשר יעסוק במנהלות האיגוד ואילו הוא יעסוק במניעת דליקות ובכיבוי שריפות גדולות, הצעתו זו התקבלה ע"י הנהלת האיגוד ועל סמך זה יצא לקורס מניעת דליקות בטכניון עם כבאי נוסף מתחנת קריית גת סמל זאב הרשטוק.
בשנת 1964 לאחר עונת השריפות נקלט מר מרדכי ירושלמי לתפקיד מפקד השרות לאחר שזכה במכרז.
סידור זה החזיק עוד 4 שנים עד שנת 1969 ובשנה זו פרש רשף יהודה לוי מהאיגוד אשר הקים.

רשף (בדימוס) יהודה לוי
מקים האיגוד ומפקד השרות הראשון

עידן מרדכי ירושלמי:
טפסר מרדכי ירושלמי החל בתפקידו כמפקד השרות כאמור לקראת סוף שנת 1964, תקופתו התאפיינה בהמשך בניית וביסוס האיגוד ה"צעיר" וכן בשיפור הציוד והרכב,קליטת והכשרת כבאים חדשים שיפור מקצועיותם של הכבאים הקיימים בתחומי הכיבוי.
בשנת 1973 כאשר נפתח המחזור הראשון של קורס קצינים נשלחו מטעם האיגוד ישראל לאחו, דוד כחלון וישראל יודלביץ אשר חזרו לאיגוד כקצינים וסייעו בתפקודו.
בשנת 1975 מינה מרדכי ירושלמי את ישראל לאחו לסגנו וזה שימש כסגן מפקד השרות עד לפרישתו של טפסר מרדכי ירושלמי בשנת 1984.
עידן ישראל לאחו:
עם פרישתו של טפסר מרדכי ירושלמי לגמלאות התמנה טפסר/מ ישראל לאחו אשר היה סגנו למפקד השרות. טפסר ישראל לאחו החל את תפקידו כאשר לנגד עיניו עמדו מטרות רבות אשר הציב לעצמו ובהם טיפוח הנושאים הבאים:
· פיתוח תחום מניעת הדליקות אשר בו ראה חשיבות רבה.
· הדרכת ואימון הכבאים ופיתוח התמקצעותם בתחומים השונים (חקירות, מניעה, הדרכה וחילוץ).
· שיפור הציוד, האמצעים והרכבים בתחנות ורכישת חדשים.
· שיפור תנאי השרות והרווחה של הכבאים בתחנות.
ואכן יעדים אלו הושגו ותקופתו של טפסר ישראל לאחו זכורה כתקופה מוצלחת מאוד בימי האיגוד, תקופה בה צעד האיגוד צעדים גדולים קדימה בכל התחומים, ועד היום יודעים הכבאים והעובדים באיגוד לספר על עידן ישראל לאחו כעידן בו צמח והתפתח האיגוד לתפארת והיה למודל חיקוי לאיגודים אחרים.
|