|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בהיווסד עפולה נבנו הרבה צריפי עץ והמגרשים הריקים היו סבוכים קוצים,ניצוץ קטן שנפל היה די לגרום דליקה. בשנת 1926 התלקחה חלקת קוצים ורוח מערבית(המאופיינת לאזור) הטילה את הלהבה לצריף סמוך לכביש. התושבים שראו את העשן רצו לכבות את השריפה,אחד בדלי מים ואחד בשק או במעדר.
עדין הכל מתווכחים איך לכבות את האש והצריף וכל אשר בו עלו בלהבות.
המקרה השפיע וכמה מאנשי המקום ראו צורך לארגן קבוצה לכיבוי שריפות.
בפקודת ראובן רוטשילד ואברהם זלוטניצקי התארגנה קבוצה של 8 חברים אשר קיבלה עליה את התפקיד.
ציודנו היה דל- מכונית קטנה וטאנק מים ומשאבה להרבצה , אך עבודה נמצאה לרוב כי,מלבד כיבוי שריפות במקום,יצאנו לעזור ביישובי הסביבה.
החברים התייחסו בכובד ראש לתפקידם והמועצה המקומית הקציבה סכום מסוים לפיתוח המפעל , לימים,קיבלנו ציוד משוכלל יותר,נערכו פגישות לאימון והדרכה של החברים בתחנת כיבוי האש ונתקיימו הרצאות של מדריך מחיפה.
כבאי החוץ ראו אותנו בעבודה ושיבחו את המסירות והמשמעת השוררת בקבוצתנו.
אט אט גדל הגדוד ל12 חברים מתנדבים והיחידה קיבלה סככה מיוחדת על כל ציודה החדיש.
הישוב גדל והסביבה התרחבה וכבעבר המשיכה עפולה לתת עזרה בכיבוי שריפות בכל הסביבה.
מכתבי תודה רבים נשלחו מכל איזור עמק יזרעאל והגליל על פעולתם של הכבאים המתנדבים בעפולה |
|
|
|
|
|
|
|
|
טפסר עמוס סבג - מפקד השרות
איגוד ערים יזרעאל מונה 67 כבאים המשרתים היום כ500,000 תושבים המתגוררים בצורות התיישבות רבות ומגוונות.
מרחב האיגוד מאופיין בשטחים חקלאים רבים,יערות צפופים בקרבת אזורי מגורים , שטחים טופוגרפיים קשים ואוכלוסייה צפופה בעיר נצרת בפרט ובכפרים בכלל.
חמש תחנות כיבוי משרתות את האיגוד כשהתחנה הראשית ממוקמת בעיר עפולה שבלב עמק יזרעאל. סביבה משוכנות 4 תחנות משנה בערים בית שאן,נצרת עלית,מגדל העמק ויוקנעם.
אחת הבעיות איתם מתמודדים קציני וכבאי האיגוד היא המרחקים העצומים מישוב לישוב וגידול האוכלוסייה בהם,דבר שייפתר עם הקמת תחנות משנה נוספות,עליהם אנו עובדים בקדחתנות.
עם הפנים קדימה אל הקדמה.
שלכם
טפסר עמוס סבאג
מפקד השרות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שטח האיגוד -100000 דונם
מספר התושבים כ450000 תושבים
מאפייני סיכון כללי:
- שרותי כבאות יזרעאל מאופיינים בשטחים פתוחים נרחבים שכוללים את הרי הגלבוע ,הרי מנשה ,אזור כפר החורש ,הר תבור, הר צ'רצ'יל ,ויערות ציפורי.
- כמו כן השטח כולו רבוי בישובים חקלאיים רבים,כפרים שממוקמים סמוך ליערות וישובים רבים שאוכלוסייתם הולך וגדל מידי שנה.
- בערים המצויים בשטח האיגוד ישנה בנייה גבוה וכן מרכזי קניות גדולים ורבים,בתי חולים ובתי מלון.
- אזורנו מאופיין במפעלים ביטחוניים וחלקם מסווג כסודי בשל רגישותם.
- כמו כן קיימים מפעלים רבים בעפולה, בית-שאן,נצרת עלית,מגדל העמק ויוקנעם שברשותם חומרים מסוכנים ומסווגים בדרגת סיכון 4 .
- בשנת 2004 טיפל האיגוד ב3679 אירועים שונים.
מאפייני סיכון תאונות דרכים:
בשל האופי הגיאוגרפי של האיגוד הוא מכיל כבישים רבים שכמה מהם הוגדרו ככבישים אדומים :
- כביש מס' 77
- כביש מס' 75
- כביש מס' 65
באזורים אלו טיפל האיגוד בתאונות דרכים קשות וחולצו נפגעים רבים.
בתי חולים:
- בשטח האיגוד קיימים 4 בתי חולים בהיקף גדול שמאכסנים בשטחם חו"מס .
- בחדר המבצעים קיימים תיקי שטח בדבר כל בית חולים על סיווגו.
בתי סיעוד:
-
בשטחינו קיימים מספר רב של בתי סיעוד לקשישים בערים ובקיבוצים .לרוב הם במבנים גבוהים (במיוחד בערים) ועל כן לכל מבנה כזה קיים תיק שטח ייחודי לו בחדר המבצעים של השרות.
שטח קו התפר:
- חלק מגבול קו התפר עובר בשטח איגודינו . קו התפר חולש מאזור בית שאן (במזרח)ועד כפר סאלם (בדרום).
- אזור זה רגיש רגיש וביטחוני וכן בתקופת הקיץ מתמודד האיגוד עם הצתות רבות בשטחים פתוחים ורבים באזור זה.
מפעלים ביטחוניים:
- מספר רב של מפעלים ביטחוניים קיימים בשטח האיגוד אך רק את חלקם נציין בשל הסודיות שבדבר.
- תע"ש נצרת עלית ,סולתם יוקנעם שהתכונה העיקרית של כולם היא הכלת חומרים מתפוצצים ונפיצים.
שטח העיר נצרת:
- העיר נצרת מונה כ75000 תושבים והינה הריכוז הגדול ביותר של תושבים מהמגזר הערבי שבשטח איגודינו .
- העיר נצרת מאופיינת בצפיפות בניניה ,כבשיה הצרים ודרכי גישה בלתי עבירים לכוחות הכיבוי וזאת עקב הבניה העתיקה מלפני אלפי שנים.
- כמו כן כ1000 בתי עסק ומפעלים זעירים פרושים בין שכונותיה והינם טעוני רישוי וחלקם אף מסווגים בדרגת סיכון -4.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תחנת משנה נצרת/נצרת עלית
על קו התפר בין העיר נצרת הערבית ונצרת עלית ממוקמת תחנת הכיבוי שכינוייה "עמק ב'" בתחנה משרתים 12 כבאים ב-3 משמרות של 24 שעות ומפקד תחנה אחד מצבת כלי הרכב של התחנה הינו 2 כבאיות סער וכבאית ברק המשמשת בעיקר לסמטאות הצרים של העיר נצרת. סה"כ 3 רכבי כיבוי תחנת עמק ב' מטפלת בממוצע אירועים שנתי של קרוב ל1400 אירועים על שטח גדול ורחב מימדים. בגלל מספר האירועים הגדול תחנת נצרת עלית מטפחת כמות לא מבוטלת של צופי אש שמתחילים את התנדבותם בגיל 16 ועד לגיוסם לצה"ל. כמו כן בשנתיים האחרונות התחילו להתנדב מתנדבים מארה"ב ואנגליה דרך הסוכנות היהודית בפרויקט התנדבות חד שנתי.
היסטוריה
בשנת 1960 התגייס יוסף אלמקאייס ז"ל לשרותי כבאות יזרעאל בתור הכבאי הראשון של נצרת עלית כשרכב הכיבוי שסופק לו היה טנדר מסוג d200 המאובזר במשאבה ו750 ליטר מים.שנים עבד יוסף ככבאי בודד בעיר כשהוא נעזר בתושבי המקום לכיבוי שריפות על שטח טופוגרפי קשה והררי.בשנת 1962 הוקמה תחנת כיבוי האש הראשונה בנצרת עלית ושוכנה צמוד למד"א עליה פיקד שנים רבות עד לפרישתו קצין כיבוי אברהם זרביב ז"ל שאת תחילת דרכו ככבאי עשה במכבי האש של גרונוב(צרפת).התחנה אז כללה 5 כבאים ומפקד תחנה מחליפו דאז עמוס סבאג שהחל ככבאי בתחנה פיקד על התחנה ששינתה את מיקומה למבנה זמני בר"ח ציפורי בנצרת עלית שמספר כבאיה עלה ל9 בשנת 1999 עם סיום בניית תחנת הכיבוי החדשה ,עברה התחנה אל המבנה בה שוכנים היום, עליה מפקד רחמים עובדיה רשף עם 12 כבאים .
תחנת משנה-מגדל העמק
תחנת הכיבוי במגדל העמק ממוקמת בכניסתה המזרחית של העיר בכביש המוביל מנצרת לחיפה.6 כבאים עובדים בתחנה כשלרשותם רכב כיבוי מדגם סער .כבאי מגדל העמק מטפלים בלמעלה מ500 אירועים שנתיים כשמחצית מתוכם נעשה בחודשי הקיץ עקב אופי השטח שברובו מיוער וחקלאי. 2 אזורי תעשיה ממוקמים בעיר כשאחד ממנו עתיר מדע וכולל ברובו מפעלי היי-טק רבים.
היסטוריה
בשנת 19 הוחלט בשירותי כבאות יזרעאל לצמצם מרחקי טיפול באירועים בעיר מגדל העמק.מרדכי אלול שהתקבל לשירות באותה שנה קיבל רכב כיבוי מסוג מגירוס והיה כונן בביתו הפרטי.בשנת הוקמה התחנה הראשונה באזור התעשייה הדרומי של העיר וכללה 2 כבאים.בשנת הועברה התחנה אל משכנה היום בחלק המזרחי של מגדל העמק ליד מחסני פיקוד העורף .שנים שימש אלול כמפקד תחנה עד לפרישתו לגמלאות בשנת 95.מחליפו,אברהם(בבר) אסרף ז"ל שהיה הכבאי השני בעיר סיים את קורס הקצינים שלו בשנת 93 ופיקד על התחנה עד לפתירתו בשנת מאז התחנה מתפקדת ללא מפקד תחנה.
תחנת משנה-יוקנעם
הגבול המערבי ביותר של איגוד ערים יזרעאל. תחנה קטנה המשתרעת על שטח של 50 מ"ר עם 6 כבאים ורכב כיבוי מדגם סער.תחנת יוקנעם מטפלת בכ 200 אירועים שנתיים אך מהווה מרכיב חשוב במיקומה עקב הריחוק הגדול שבין התחנה הראשית בעפולה לעיר יוקנעם ההולכת וגודלת בשנים האחרונות ומאופיינת בבניה צפופה.כמו כן תחנת יוקנעם משרתת את קיבוצי ומושבי הסביבה שכמותם לא מבוטלת.
היסטוריה
עקב עליה חדה במס' האירועים באזור יוקנעם והמרחק הרב מעפולה החליט מפקד השירות דאז טפסר שלזינגר יצחק להקים נקודת כיבוי באזור."גהוזי" משה שהתקבל באותה שנה לשרות צויד ברכב כיבוי קל מסוג d300 המכיל כ1000 ליטר מים טיפל באירועים עד להגעת הכוחות מהתחנה הראשית כשמקום יציאתו הוא סככה שנבנתה סמוך לביתו שבמושב אליקים.בשנת 1995 עם קבלתם של 3 כבאים נוספים לנקודה הוחלט להקים תחנת כיבוי בעיר יוקנעם."גהוזי" שימש כמפקד התחנה ובשנת 1997 מנתה התחנה 6 כבאים ובכך נפתרה הבעייתיות של יציאת כבאי בודד לאירוע. בשנת 2002 פרש "גהוזי" לגמלאות ומאז מתפקדת התחנה עם 6 כבאים ללא מפקד תחנה.
תחנת משנה-בית שאן
במרכזה של העיר בית שאן על הנוף המישורי של הבקעה ממוקמת תחנת הכיבוי של העיר, כינוייה עמק א'.תחנת בית שאן שסוגרת את הגבול המזרחי ביותר של שרותי כבאות יזרעאל מטפלת בכ400 אירועים שנתיים בעזרת 6 כבאים ו2 רכבי כיבוי דגם סער.עקב קרבתה לגבול עם ירדן רבים הם המקרים בהם הכבאים נפגשים עם כבאים ירדנים ועובדים עימם בשיתוף פעולה.כחלק ממנהג השירות גם
בתחנת הכיבוי בית שאן פועלים צופי אש במסגרת התנדבותי ומהווים עזרה נכבדה בעבודה השוטפת. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
