דיור מוגן לדוברי אנגלית

התקשורת היא אחד הכלים החשובים ביותר שיש לאדם. כאשר מדובר בגיל הזהב, עולה הסבירות שהאדם יסבול מקשיי תקשורת ויחוש בדידות, שאינה תורמת כמובן למצבו בשום אופן. התמונה מורכבת על אחת כמה וכמה עבור קשישים אשר אינם דוברים עברית ברמה מספקת, אלא שפה אחרת – אנגלית במקרה הזה. 

בעוד שנראה שהדור הצעיר בישראל לומד לשלוט באנגלית כבר בגיל מוקדם, עקב הלימוד בבתי הספר והחשיפה העצומה לשפה דרך האינטרנט וטקסטים תרבותיים, רבים מבני גיל הזהב אינם למדו את השפה האנגלית בצורה ראויה. החדשות המעודדות הן שבהחלט ניתן למצוא בישראל מוסדות דיור מוגן לדוברי אנגלית, שהשהות בהם עשויה להיות נוחה ופשוטה פי כמה עבור האדם המבוגר.

חשיבותה של תקשורת

לא קשה להבין מדוע עבור קשישים אשר דוברים אנגלית אין ברירה מוצלחת יותר מאשר לבחור בבית אבות המיועד להם במידה כזו או אחרת. ההתאקלמות במוסד לדיור מוגן אינה פשוטה כלל. למרות שרבים מהמוסדות האלו מציעים רמת חיים גבוהה, לעיתים ברמת היוקרה, עדיין מדובר בסביבה זרה שהיא גם מאיימת עבור רבים מבני גיל הזהב. החודשים הראשונים במוסד לדיור מוגן נוטים להיות מורכבים, והקשיים עלולים ללוות את האדם המבוגר גם לאחר מכן.

אם הקשיש אינו יכול לתקשר בצורה ראויה עם הצוות המקצועי, הם לא יוכלו להבין מהם הצרכים הנקודתיים שלו. כאשר הקשיש אינו יכול בהמשך לכך לתקשר עם הדיירים האחרים, תוצאה אפשרית ולא נעימה היא בדידות ותחושת ניכור. אלו עלולים להשפיע על האדם המבוגר בדרכים שונות ולפתח אצלו תחושות שליליות, לעיתים עד לרמת הדיכאון הנפשי.

מן העבר השני של המשוואה, כאשר הקשיש מוצא סביבה נעימה עימה הוא יכול לתקשר, כל חוויית השהות שלו במוסד לדיור מוגן עשויה להשתנות ב-180 מעלות. הוא יוכל להבהיר בצורה פשוטה למה הוא זקוק, לפתח קשרים חברתיים שעשויים ללוות אותו במשך כל השהות במקום, לקחת חלק בפעילויות הפנאי הנערכות במקום (חוגים, פעילויות תרבות וכן הלאה) ועוד. 

אנגלית, עברית ומה שביניהם

בישראל יש כיום אחוז משמעותי מאוד של קשישים שאינם דוברים עברית, או לכל הפחות דוברים אותה ברמה שאינה מספקת. כדי לספק עבורם מעלה, קמו בשנים האחרונות כמה וכמה מוסדות לדיור מוגן המעמידים את התקשורת הרב שפתית בראש מעייניהם. בהרבה מקרים יהיו אלה מוסדות אשר מראש מיועדים לאוכלוסייה מבוגרת מוגדרת – למשל קשישים המגיעים במקור מחלק מסוים של העולם – אם כי הצורך לשוחח אנגלית בישראל מגדיל את הסיכויים להתאמה גם בהיעדר פנייה ישירה של מוסד הדיור המוגן לאוכלוסייה מוגדרת.

במוסדות אלו תוכלו למצוא צוות מקצועי אשר דובר את האנגלית בצורה משביעת רצון, שתקל כמובן על התקשורת בין שני הצדדים. מכיוון שמדובר בשפה שגם כך רוב הישראלים דוברים, בצורה ראויה ומעלה, אפשר לטעון כי יש סבירות גבוהה שהקושי התקשורתי יהיה קטן יותר מאשר במקרה של שפות זרות אחרות.

בדרך לבחירה הנכונה מבקרים במוסד

בכל מקרה, עבור האדם המבוגר ובני משפחתו יש חובה של ממש לסקור היטב את המוסד לדיור מוגן לפני קבלת ההחלטה הסופית. אם קשיי השפה מהווים פקטור, נראה שאין מנוס מביקור ישיר במקום. בדרך זו ניתן יהיה להתרשם מהאווירה השוררת במקום וגם לשוחח – באנגלית כמובן – עם הצוות המקצועי והדיירים. 

במהלך הבדיקות חשוב לראות מי בדיוק בצוות דובר אנגלית ובאיזו מידה, כאשר הדרישה הבסיסית היא שרוב הצוות או אפילו כולו יוכל לתקשר באנגלית בצורה ראויה. עוד רצוי לבדוק את השילוט הקיים במקום, בשאיפה כמובן שהוא יופיע גם באנגלית.