כאשר ילדים מחליטים להעביר הורים קשישים למסגרת בית דיור מוגן, מדובר באחת ההחלטות הקשות ביותר אותן הם נדרשים לבצע.
ללא קשר לגיל ההורים, כשהם מתחילים לחוות שינויים או קשיים בתפקוד היומיומי, זהו הזמן להתחיל לתקשר לגבי העתיד. כשמתחילים בפתיחת ערוצי התקשורת בשלבים מוקדמים, המילים כגון “קשיים”, “בית אבות” או “דיור מוגן” הופכות להיות מאיימות פחות בשלבים מאוחרים יותר, ולשם הצלחת התהליך, חיוני להתכונן מוקדם ככל הניתן.
הימנעות מתכנון מוקדם לגבי מעבר ההורים לבית דיור מוגן עלולה להוביל למצבי משבר, שכתוצאה מהם בני גיל הזהב חווים בלבול, ובני משפחתם, למרות הכוונות הטובות, מוצאים את עצמם בחוסר ארגון, בעיות משפחתיות וכאוס.חשיבות השיחות הרגילות
ניתן להימנע מהשלכות שליליות מיותרות הנובעות מחוסר תכנון מוקדם באמצעות קיום שיחות קבועות עם ההורים לגבי העתיד. על בני המשפחה להתייחס לבעיית ההורים המבוגרים כאילו מדובר בהם עצמם.
כשאומרים להורים משהו בסגנון: אתה חייב לעשות זאת”, הם מאבדים את ההקשבה, ולכן מומלץ במקום זאת לומר משהו כגון: “אימא, אני דואג לך, קשה לי לראות אותך במצב הזה”. גישה זו היא שגורמת להורים המבוגרים, בסופו של דבר, לאחר הבנת החששות החמורים לגבי מצב בריאותם ובטיחותם, לומר לבסוף “כן” לגבי מעבר לבית דיור מוגן.מומחים סבורים כי תשעה מתוך עשרה הורים אינם מעוניינים להכביד על ילדיהם, ולעיתים קרובות יגיבו לסוג זה של תקשורת כנה. הם נוטים להסתיר היבטים מסוימים לגבי חייהם מילדיהם הבוגרים, היות ואינם מעוניינים להפחידם. יחד עם זאת, אם בני המשפחה מתקשרים עימם בפתיחות ובנעימות, ומבטאים את דאגתם, זה יכול לעשות את כל ההבדל.
התמודדות עם הורים המתמידים בסירובם
פסיכולוגים מייעצים לבני משפחה המתמודדים עם הורים המתעקשים להישאר בביתם, ומסבירים כי לא קיימות שיטות מיוחדות או קסמים המשכנעים את בני גיל הזהב להסכים למעבר, וממליצים בדרך כלל על ביקורים תכופים במספר בתי דיור מוגן לשם התרשמות, שינוי הדעה הקדומה ובחינת ההתאמה לדייר הפוטנציאלי.אנשים, ולאו דווקא מבוגרים, נוטים יותר לשנות את עמדתם ואת אורח חייהם, אם השינוי נובע מתוכם, כבחירה אישית.
הפעלת הלחץ מונעת את השינוי, ואדם מתנגד בדרך כלל ללחצים, ללא קשר לצדקת טיעוני האדם האחר. כשההורים מסרבים שוב לשקול את רעיון המעבר, יש להניח להם לתקופה מסוימת, אך לא לוותר. מומלץ לאתר הקשרים אחרים בהם ניתן להעלות שוב את הנושא.בסופו של דבר, לעיתים רק לאחר שהמצב מתדרדר, הורים מבוגרים מביעים נכונות לבקר בבית דיור מוגן. על בני המשפחה לקיים את הביקורים ללא דיחוי, ולהסביר להורים כי במרבית המקומות ניתן להתקבל לתקופת ניסיון קצרה לפני קבלת ההחלטה אם למכור את הבית ולהישאר במסגרת הדיור המוגן או לשוב הביתה. מומחים סבורים כי למרות חוסר הנוחות שתיתכן בצעד זה, הביטחון של הקשיש, כי ההחלטה הסופית היא שלו בלבד, היא שעושה את ההבדל.
