שאלת הפיקוח על ההנהלה בדיור מוגן

רבים מבני גיל הזהב בוחרים לעזוב בשלב מסוים של חייהם את ביתם ולעבור לדיור מוגן. הציפייה היא שבתי הדיור המוגן יהוו עבורם חלופה למקום המגורים הקודם אך גם שיפור באיכות החיים.

מבוגרים שעוברים למסגרת זו, ובני משפחתם, מצפים לחיים בסביבת מגורים בטוחה ורוגעת, בה ידאגו לצורכיהם הרגשיים והפיזיים.

במקביל ליחידות דיור מרווחות, הדיירים נהנים גם מארוחות מלאות, שירותי פנאי ותרבות, חוגים וספורט. אבל מכיוון שהכניסה לדיור המוגן כרוכה בתשלום של סכומי כסף בלתי מבוטלים עולה השאלה – מי מפקח על ההנהלה בנושאים הכספיים הללו, מי אחראי לנושאי הפיקדון ויתר התשלומים השוטפים והקבועים?

מאות אלפי שקלים לפיקדון

אזרח ותיק המגיע לדיור המוגן יכול להתרשם מהמתקנים, מחדרי החוגים, שירותי הרווחה, שירותי המרפאה וכמובן, החדרים המאובזרים הכוללים מטבח ואמבטיה, לפעמים גם מרפסת, גינה מרווחת וכיוצא בזה. אך לפני שנכנסים אל הבית החדש צריך לשלם – והרבה.

עוד לפני שמתחילים לשלם את התשלום החודשי, מגיע שלב הפקדת הפיקדון, סכום חד פעמי שאותו משלמים עם חתימת החוזה והוא זה שמבטיח את הזכות למגורים. אמנם לרוב הדייר איננו יכול לבצע העברת בעלות, אבל מדובר בסכום שיכול להתקרב למחירה של דירה קטנה, לפחות דירת חדר. מאות אלפי שקלים, זהו גובה הפיקדון הממוצע וכדי לעמוד בכך אין זה יוצא דופן כי הדייר מוכר את ביתו הקודם או נעזר בפתרונות פיננסיים כגון משכנתא הפוכה.

השחיקה והביטחונות

הפיקדון איננו אך ורק אמצעי להבטיח כי הסכם הדיור המוגן יבוצע כלשונו וכי הדייר ישלם באופן קבוע את הסכומים המוסכמים, אלא מהווה תשלום נוסף שכן בכל שנה הוא הולך וקטן – כלומר נשחק. עבור הזכות להתגורר בדיור המוגן מוותר הדייר על חלק מהפיקדון. הנהלים קובעים שמדי שנה נשחק הפיקדון בהיקף של שניים עד שלושה אחוזים, אך דיירים רבים גילו שההנהלה בחרה להשקיע את כספי הפיקדון באפיקים שהסבו להם הפסד.

במשך שנים נמנע המחוקק מלהתערב בנושא אולם לפני מספר שנים קודמה חקיקה שביקשה להבטיח את כספם של דיירי הדיור המוגן. על פי החקיקה, נקבע כי על הנהלת הדיור המוגן להבטיח את כספי הפיקדון באמצעות יצירת בטוחה מקובלת כגון מתן ערבות בנקאית, רישום משכנתא, ביטוח או הפקדת חלק מהפיקדון אצל נאמן. בכך, נפתרו חלק מהבעיות אם כי לא כולן. אגב, מרבית העלות הנדרשת ליצירת הבטוחה חלה על דיירי הדיור המוגן.

החזר הפיקדון מתמהמה

דיירים בדיור מוגן או בני משפחותיהם של אלה שהלכו לעולמם מגלים לא פעם כי הדיור המוגן לא ממהר להחזיר להם את כספי הפיקדון כפי שמתחייב. זאת ועוד, לפעמים עולה כי הדיור המוגן לא מסתפק באלפי השקלים ששולמו מדי חודש כדמי החזקה ותפעול.

מדיווחים שפורסמו בתקשורת עולה כי שבחלק מבתי הדיור המוגן חויבו הדיירים בסכומי כסף כחלופה לריבית שההנהלה יכולה הייתה להרוויח לו הושקעו כספי הפיקדון. מדיווחי דיירים עולה כי נגבים מהם כספים עבור שירותים עליהם שילמו וכן עלויות ברמות בלתי סבירות. למשל, עלויות בגין שירותים רפואיים בסיסיים הניתנים לדיירים באופן שוטף על ידי האחיות או הצוות הרפואי של הדיור המוגן.

כך, למרות החקיקה שאושרה לפני מספר שנים, עולה כי עדיין הפיקוח על הדיור המוגן איננו מספק ותשלומים מסוימים נגבים ללא שקיפות את הסדרה מספקים.