מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר – תסמינים, אבחון, טיפול ומניעה

אלצהיימר היא מחלה ניוונית פרוגרסיבית שבמהלכה נגרם הרס משמעותי לתאים במוח. תאי המוח שנהרסו לא יכולים להשתקם, והנזק המוחי שנוצר בעקבות הרס התאים לא ניתן לריפוי. מחלת האלצהיימר היא הגורם העיקרי לדמנציה בגיל המבוגר. דמנציה היא תסמונת המורכבת ממגוון תסמינים של ליקויים קוגניטיביים משמעותיים. כאמור, במחלת האלצהיימר, נגרם נזק מוחי שמביא לירידה קוגניטיבית ככל שהוא מתפשט במוח. המחלה שכיחה מאוד בקרב אנשים מעל גיל 65 ונפוצה יותר בקרב נשים.  

מה גורם למחלת אלצהיימר?

ההרס המוחי נגרם מהצטברות חלבון בשם עמילואיד-ביתא ברקמת המוח, והצטברות של חלבון בשם טאו בתאי העצב. כמויות מוגברות של עמילואיד-ביתא שמופרשות במוח יוצרות גושים של החלבון במקומות שונים וזה גורם לניתוקים עצביים ולדלקות במוח. במקרה של חלבון הטאו, מדובר במצב שבו קיימות כמויות חריגות מהחלבון בתאים ומביא למעשה להרג מואץ של נוירונים. כמויות הטאו החריגות בתא ״מדביקות״ את הנוירונים שצמודים אליו וכך המצב של הרג תאי עצב עקב כמות טאו חריגה מתפשטת ברחבי המוח. 

בין גורמי הסיכון העיקריים למחלת אלצהיימר אפשר למנות מצבים כמו השמנת יתר, דיכאון, היצרות עורקים, רמות גבוהות של חומצת אמינו מסוימת שמגבירה סיכון למחלות לב, לחץ דם לא סדיר, סוכרת, עישון, היצרות עורקים, והסיכויים ללקות במחלה גוברים בקרב בני השכלה נמוכה, שכן לא קיימים גירויים מספקים למוח. 

אלצהיימר תסמינים – למה חשוב לשים לב?

כבר הזכרנו שאלצהיימר היא מחלה שהולכת ומתקדמת עם הזמן. המשמעות היא שבשלבים הראשונים קשה מאוד להבחין בתסמינים כלשהם, והתסמינים הברורים, אלה שמאפיינים את המחלה, מופיעים רק בשלבים המתקדמים שלה. במילים אחרות, בשלבים המוקדמים של המחלה אנשים נוטים לחשוב שמדובר בירידה קוגניטיבית אופיינית לגילים המבוגרים ומפחיתים בערך התסמינים. הירידה הקוגניטיבית המובחנת מגיעה בשלבי המחלה המאוחרים יותר. הנה תסמיני אלצהיימר העיקריים כפי שהם מופיעים על פי דרגות חומרת המחלה: 

שלב ראשון: אלצהיימר ללא תסמינים. הנזק המוחי מינורי ועדיין לא משפיע על היכולות הקוגניטיביות. זה השלב של המחלה שלא ניתן לגילוי. 

שלב שני: בשלב הזה ניתן להתחיל לחוש או לראות תסמינים שמקושרים בעיקר עם תהליך ההזדקנות כמו שכחנות קלה. זהו שלב שאף על פי שמתחילים תסמינים של ירידה קוגניטיבית, לרוב הוא מתפספס אצל רופאים ובני המשפחה, כאמור – משום שנוהגים להפחית בערכם ולחשוב שזהו תהליך ההזדקנות הרגיל. 

שלב שלישי: היכולות הקוגניטיביות יורדות ברמה נוספת. השלב השלישי של מחלת אלצהיימר עדיין נחשב כירידה קלה, ועד השלב הזה הירידה הקוגניטיבית לא חמורה מספיק כדי להיחשב דמנציה. התסמינים של אלצהיימר בשלב השלישי יכולים לכלול ירידה נוספת ביכולות הזיכרון, קשיי מיקוד וריכוז שעלולים להשפיע על התפקוד בעבודה במידה והחולה עדיין עובד. התדירות של השכחה והבלבול מצד החולה בשלב השלישי יכולה כבר לעורר את החשד מצד בני המשפחה או מכרים שמשהו לא תקין. 

שלב רביעי: את השלב הזה של ההרס המוחי כבר ניתן להגדיר כשלב מוקדם של דמנציה. אלצהיימר בשלב הרביעי של המחלה מאופיין בשכחה מוגברת, במיוחד של אירועים אחרונים משום שחל קושי משמעותי לייצר זיכרונות חדשים, קושי בפתרון בעיות ובריכוז, וכן מטלות כמו ניהול כספים יכולות להיות מאוד מאתגרות. בשלב הזה מרגישים התחלה של חוסר התמצאות במרחב באזורים חדשים ולכך יש השפעה ישירה על היכולת לנהוג יחד עם קשיים בריכוז ובמיקוד. זה גם השלב שמתחילים לראות התנתקות חברתית מצד החולה, חוסר רצון להשתתף באירועים חברתיים גם כשמדובר במשפחה קרובה. 

שלב חמישי: שלב של ירידה קוגניטיבית חמורה שמלווה בקשיי תפקוד משמעותיים בפעולות כמו רחצה, בישול, לבישה של בגדים והתפשטות מהם. בעיות הזיכרון הולכות ומחריפות אפילו בפרטי מידע חיוניים כמו הכתובת של החולה עצמו, ומחמירות בעיות כמו חוסר התמצאות במרחב ובזמן.

שלב שישי: בשלב הזה של מחלת האלצהיימר החולה כבר זקוק לסיוע ברוב הפעילויות היומיות השגרתיות. יכולות הזיכרון יורדות עוד יותר והיכולת לייצר זיכרונות חדשים מוגבלת אף יותר. בנוסף, החולה עלול אף לשכוח שמות של חברים ובני משפחה כולל ילדים ונכדים, דבר שעלול לערער מאוד את הקרובים לו. פעולות קוגניטיביות פשוטות כמו לספור מ-10 עד 0 הן קשות עד בלתי אפשריות בשלב זה של המחלה. עלולים להופיע גם אפיזודות של אשליות, חזיונות, עצבנות יתר, וחרדות שיכולים לגרום גם לשינויים אישיותיים והתנהגותיים. בשלב השישי של המחלה האלצהיימר כבר מוגדר כדמנציה בינונית. 

שלב שביעי: השלב האחרון של מחלת האלצהיימר נקרא גם דמנציה מאוחרת. בשלב הזה החולה כבר איבד את יכולת הדיבור, האפשרות לתקשר איתו יורדת לחלוטין, לעתים בשלב הזה החולה לא יכול להתנייד כלל בעקבות ירידה ביכולות הקוגניטיביות והמוטוריות. המראה חלול ואדיש ורגעי הבהירות ספורים. נרחיב על כך בהמשך, אך נציין במשפט אחד עבר כאן שרבים מהחולים בשלב השביעי של אלצהיימר מתגוררים במוסדות לחולי אלצהיימר שנקראים בית אבות לתשושי נפש, משום שהם זקוקים להשגחה צמודה למען ביטחונם האישי. 

אלצהיימר טיפול – יש מה לעשות?

בכל מה שקשור למחלות דמנטיות אין לנו הרבה דברים שאפשר לעשות. כך גם במחלת אלצהיימר – מרגע האבחון של המחלה, ניתן לנסות רק להאט את התקדמותה, אך נכון להיום לא קיים טיפול מרפא למחלה. הנזק המוחי שנגרם עקב אלצהיימר הוא בלתי הפיך, לא ניתן

לעצור את המחלה ולהמשיך את החיים ״רק״ עם הנזק שנגרם עד כה, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור, ובוודאי שלא ריפוי מלא. גם האטת ההתקדמות היא זמנית ומוגבלת לשלבים הראשונים של המחלה, ולכן חשוב לגשת לאבחון מוקדם ככל הניתן, ולו רק כדי לשלול אלצהיימר. 

טיפול באלצהיימר לאחר זיהוי התסמינים ייעשה בשני מישורים. המישור הראשון הוא אימוץ של הרגלי אורח חיים בריא, הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול, איזון לחץ דם, איזון רמות הסוכר בדם, עיסוק בתהליכי למידה, אימון קוגניטיבי וריבוי אינטראקציות חברתיות. כל אלה עשויים לתרום לעיכוב התקדמות המחלה. 

במישור השני ניתן לשלב טיפול תרופתי שנועד להאט את התקדמות ההרס המוחי והירידה הקוגניטיבית שמגיעה בעקבותיו. אמנם לא קיימות תרופות לריפוי אלצהיימר, אך התרופות שמשתמשים בהן כעת נועדו לעיכוב הידרדרות הירידה הקוגניטיבית. התרופות הנפוצות בשוק מתחלקות לשני סוגים – תרופות שמגבירות את הפרשת האצטילכולין במוח, שבעקבות המחלה רמתו יורדת. אצטילכולין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטר) ויש לו תפקיד משמעותי בתהליכי חשיבה וזיכרון. הסוג השני של התרופות נועד להגן על המוח מפני חומרים רעילים. 

מניעת אלצהיימר – יש דבר כזה?

הלוואי שהיינו יכולים לתת לכם כאן רשימה של ״מניעת אלצהיימר – כך תעשו את זה״, אבל לא ניתן לדעת בוודאות מי יחלה במחלה ואיך למנוע אותה במאת האחוזים. למרות זאת, יש דרכים להפחית את הסיכוי ללקות במחלה, ונכון להיום, האפשרות הכי טובה להפחית את הסיכון לאלצהיימר היא התנהגות מניעתית. הכוונה כאן היא שכדי למנוע אלצהיימר על כל אחד ואחת מאיתנו לשנות הרגלים שנמצאו כגורמי סיכון לאלצהיימר כבר מגיל צעיר ככל הניתן. 

מניעת אלצהיימר, או למען הדיוק נקרא לזה הפחתת הסיכון ללקות במחלה בעתיד, נמצאה קשורה למספר התנהגויות. אינטראקציות חברתיות תכופות נמצאו מסייעות בהגנה מפני אלצהיימר בגלל שהן מצריכות תשומת לב מלאה וקשב כדי לייצר שיחה, להיות קשובים ולקחת חלק פעיל בתקשורת, המוח פעיל לכל אורכה. גם השכלה גבוהה נמצאה קשורה לאחוזים נמוכים יותר ללקות באלצהיימר ולכן ניתן להקטין את הסיכויים גם באמצעות למידה שמפעילה את המוח, בין אם זה למידה של שפה נוספת, משחקי חשיבה כמו סודוקו ותשבצים, ואפילו משחקי זיכרון שמאמנים את היכולות הקוגניטיביות. גם פעילות גופנית סדירה בשילוב עם תפריט מאוזן (למשל, דיאטה ים-תיכונית) נמצאו מסייעים בהקטנת הסיכון לאלצהיימר בעתיד. וכן, נחזור על דבר שאתם שומעים בכל דבר שקשור לתחום הבריאות – גם הימנעות מעישון והפחתת כמות האלכוהול באופן משמעותי יסייעו למזער את הסיכון לאלצהיימר. 

אלצהיימר תוחלת חיים – למה לצפות?

תוחלת החיים עם אלצהיימר יכולה להיות כל דבר בתחום שבין 4 ל-20 שנה, אבל בממוצע נמשכת בין ארבע לשמונה שנים מרגע האבחון. החיים עם אלצהיימר אינם פשוטים לא לחולה ולא לבני המשפחה שמקיפים אותו ובשלבים האחרונים הם יכולים להיות ממש קשים. בני משפחה רבים מנסים לטפל בחולה בעצמם, דבר אפשרי בשלבים המוקדמים מאוד של המחלה, אך בהמשך מתקבלת ההבנה שזו מעמסה כבדה מדי, פיזית ונפשית. בשלב הזה

יש הבוחרים באפשרות של מטפלת זרה ששוהה עם החולה בביתו, ואחרים בוחרים באפשרות של מוסדות לחולי אלצהיימר, מה שמוביל אותנו לחלק האחרון בסקירה שלנו. 

מוסדות לחולי אלצהיימר

מוסדות לחולי אלצהיימר נקראים בית אבות לתשושי נפש. תשושי נפש הם אנשים שסובלים ממחלות קוגניטיביות כמו אלצהיימר ומחלות דמנטיות אחרות שגורמות לפגיעות מוחיות קשות. השפעת המחלות הדמנטיות ובראשן אלצהיימר היא לא רק על החולה עצמו, אלא על כל בני המשפחה. בישראל פועלים בתי אבות לתשושי נפש, וכן מחלקות לתשושי נפש בבתי אבות כלליים. אנחנו נשאלים מעת לעת על דיור מוגן לתשושי נפש, אך אין דבר כזה. יש בתי דיור מוגן מעטים שמפעילים מחלקה לתשושי נפש או מחלקת אלצהיימר, אך המחלקה פועלת בנפרד לחלוטין מבית הדיור המוגן. 

היתרון של מוסדות לחולי אלצהיימר, בין אם בית אבות לתשושי נפש ובין אם מחלקת תשושי נפש הוא כמות אנשי הצוות המיומנים בטיפול במחלה. בית האבות דואג לכל הצרכים הבריאותיים, הנפשיים, החברתיים, והתזונתיים של הדיירים, עם שלוש ארוחות עיקריות ביום ועוד 2-3 ארוחות ביניים, וכשאחד מאנשי הצוות חולה או בחופשה תמיד יש מחליפים, ובני המשפחה לא צריכים לדאוג למצוא מחליף. מוסדות לחולי אלצהיימר מפעילים לוח חוגים ופעילויות שמותאמים לדיירים על פי קצב התקדמות מחלתם תוך שמירה על כבודם.